האם ננו-חלקיקים יביאו לסופה של שיטת הכימותרפיה?

ננו-חלקיקים חדישים, שהונדסו במיוחד באוניברסיטת פלורידה, יוכלו בעתיד להתמקד בגידולים סרטניים ולחסל אותם, ובכך יחסכו מהמטופלים כימותרפיה רעילה לגוף ננו-חלקיקים חדישים, שהונדסו במיוחד באוניברסיטת פלורידה, יוכלו בעתיד להתמקד בגידולים סרטניים ולחסל אותם, ובכך יחסכו מהמטופלים כימותרפיה רעילה לגוף.



החוקרים השתמשו בתרופה ידועה בשם טאקסול (Taxol) לשם ניסוייהם בתרביות תאים, מאחר והיא אחת מהתרופות הכימותרפיות הנפוצות ביותר כיום (הערך מויקיפדיה) ופרסמו את תוצאותיהם הראשוניות בכתב-העת המדעי Small. לרוב, טקסול גורם לתגובות לוואי שליליות מאחר והוא עובר בתוככי הגוף ופוגע הן בתאים הסרטניים והן בתאים בריאים שבדרכו.

ננו-החלקיקים החדשים, המעבירים את התרופה, תוכננו כך שהם מסוגלים להעביר את התרופה רק לתאים הסרטניים ובכך מאפשרים טיפול סרטני מוכוון ללא נזק לתאים הבריאים. הדבר מושג באמצעות חבור נגזרת ויטמין – חומצה פולית – שאותה התאים הסרטניים נוהגים לצרוך בכמות גבוהה.

מאחר וננו-החלקיקים מכילים גם חומר-צבע מאיר (fluorescent dye) וליבת תחמוצת ב

רזל מגנטית, ניתן לאתר את מיקומם המדויק בכל רגע ורגע בתוככי הגוף ובתאים באמצעות דימות אופטי או מכשיר MRI. הדבר מאפשר לרופא לבחון כיצד הגידול מגיב לטיפול האמור.

ניתן להכין את ננו-החלקיקים גם ללא חיבורם לתרופה, ואז להשתמש בהם כחומר-ניגוד לדימות מיקום התאים הסרטניים. באם אין סרטן במקום החשוד, ננו-החלקיקים, המתפרקים ביולוגית בגוף, לא ייקשרו לרקמות הגוף ויפורקו ע"י הכבד. ליבת תחמוצת הברזל של ננו-החלקיקים תשמש כמקור נוסף לברזל, הנדרש לפעילותו הרגילה של הגוף.

"הייחוד במחקר שלנו טמון בעובדה כי לננו-החלקיקים יש תפקיד כפול, הן כחומר אבחוני והן כחומר רפואי בנשאים ברי-פרוק ביולוגי המתאימים לגוף," אומר החוקר הראשי.

החוקר השקיע את חמש השנים האחרונות במציאת דרכים שבהן ניתן להשתמש בננוטכנולוגיה בכדי לאבחן, לאתר ולטפל בסרטן ובמחלות מידבקות אחרות, כחלק מהתחום המתפתח מהר של ננו-רפואה.

מנגנון הפעילות של ננו-החלקיקים הוא כדלקמן: תאים סרטניים באזור הגידול קושרים אליהם את ננו-החלקיקים החדישים באמצעות קולטני תאים, שניתן להשוותם ל"דלתות" או "תחנות עגינה" של התאים. לאחר חיבורם לקולטנים אלו, ננו-החלקיקים משחררים את המטען החשוב שלהם המכיל את תחמוצת הברזל, חומר-הצבע המאיר והתרופות המתאימות ומאפשרים תפקוד כפול של אבחון וטיפול במחלה. "למרות שהתוצאות מתרביות התאים הינן ראשוניות בלבד, הן מעודדות ביותר," מציין החוקר הראשי.

גישת כימיה חדשה יחסית, המכונה "כימיית קליק" ("click chemistry") שימשה לשם חיבור פרודת המטרה – חומצה פולית – לננו-החלקיקים. בגישה זו ניתן לחבר באופן קל ובררני פרודות לננו-חלקיקים ללא קבלת תוצרי-לוואי בלתי רצויים. בנוסף, היא מאפשרת את החיבור הפשוט של פרודות אחרות לננו-החלקיקים לשם איתור מדויק של גידולים מסוימים או מצבים ממאירים אחרים.

"המחקר שלנו הינו שלב חשוב מכיוון שהוא מדגים את דרך השימוש בננוטכנולוגיה לא רק לשם אבחון אלא גם לשם טיפול בסרטן, גם בשלביו המוקדמים," מסביר החוקר.

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>